במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת The Journal of Head and Face Pain, החוקרים בחנו את הפרפוזיה המיקרו-וסקולרית של הרשתית בחולים עם מיגרנה באמצעות טומוגרפיה קוהרנטית אופטית של כלי דם (OCTA), תוך השוואת תכונות כלי הדם ברשתית במהלך ובין התקפים עם אלה של פרטים בריאים בקבוצת הביקורת.
עוד בעניין דומה
המחקר בוצע במתכונת פרוספקטיבית. החוקרים איתרו 37 חולים עם מיגרנה משולבת אאורה (גיל חציוני 37, 86% נשים), 30 חולים עם מיגרנה ללא אאורה (גיל ממוצע 37, 77% נשים) ו-20 פרטים בריאים (גיל ממוצע 35, 50% נשים).
החוקרים ביצעו סריקות OCTA מקולריות עבור כל המשתתפים, תוך ניתוח מדדים שונים כגון מדד שטף כלי הדם (VFI) וצפיפות שטח כלי הדם כדי לכמת פרפוזיה ומורפולוגיה ברשתית. ב-12 חולים עם מיגרנה בשילוב אאורה וב-8 חולים עם מיגרנה ללא אאורה בוצעו סריקות במהלך התקפי המיגרנה וביניהם. כמו כן, בחמישה פרטים מקבוצת הביקורת בוצעו סריקות ראשוניות וסריקות חוזרות.
תוצאות המחקר הדגימו כי במהלך התקפי מיגרנה, גם חולי מיגרנה עם אאורה וגם חולי מיגרנה ללא אאורה חוו ירידה מובהקת בפרפוזיה לרשתית הפרפוביאלית (parafoveal retinal perfusion) (p = 0.009). באופן ספציפי, בשתי קבוצות המחקר נצפתה ירידה של 7% במדד שטף כלי הדם (VFI - vessel flux index) מהבסיס, כאשר בקבוצת החולים עם מיגרנה בשילוב אאורה הירידה נעה בין 4-7% (p = 0.006) ועבור קבוצת החולים עם מיגרנה ללא אאורה הירידה נעה בין 3-10% (p = 0.016), זאת בניגוד לשינויים הקלים שנצפו בקבוצת הביקורת (כ-2% שנעים בין ירידה של 3% לעלייה של 7%).
בנוסף, בתקופות שבין התקפי המיגרנה, חולי מיגרנה עם אאורה הראו באנליזה אינטריקלית (interictal analysis) פרפוזיה נמוכה ב-13% באזור הגומה המרכזית (foveal region) עם ערכי זרימת דם ממוצעים של 0.093. זאת, בהשוואה לחולי מיגרנה ללא אאורה עם ערכי זרימת דם של 0.107 (p=0.003).
כמו כן, בחולים עם מיגרנה בשילוב אאורה נמצא אזור א-וסקולרי שטחי עגול יותר עם ערכי מעגליות ממוצעים של 0.686 לעומת 0.629 בחולים עם מיגרנה ללא אאורה (P=0.004). החוקרים ציינו גם אסימטריה מעניינת בפרפוזיה ברשתית בחולים שחווים כאבי ראש חד צדדיים, מה שמרמז על פרפוזיה מוגברת בצד המתאים לכאב הראש.
החוקרים סיכמו כי במהלך התקפי מיגרנה, הפרפוזיה מופחתת ברשתית הפרפוביאלית אצל חולי מיגרנה עם וללא אאורה, כאשר חולי מיגרנה עם אאורה מראים פרפוזית פוביאלית מופחתת בזמנים שבין ההתקפים בהשוואה לחולי מיגרנה ללא אאורה.
מחקר זה מדגיש את הפוטנציאל של שינויים בפרפוזיה ברשתית כאינדיקטורים לפתופיזיולוגיה של מיגרנה. יתרה מזאת, הזיהוי של דפוסי כלי דם שונים ברשתית באמצעות OCTA יכולים לשמש כסמנים ביולוגיים חשובים לאבחון והבנת המיגרנה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
